ירושה -מדריך דיני ירושה

מתעניינים בעריכת צוואה? חשוב לפנות אל עורך דין לענייני משפחה שבקיא ומתחה בתחום הצוואות והירושות.
נושא צוואות וירושה הוא רחב היקף ויש בו הרבה כללים וחוקים רבים, עורך דין המתמחה בצוואות וירושות, חייב להיות בקיא בהם.

עורך הדין יבדוק שמסמך הצוואה נכתב ונערך לפי כללי חוק הירושה.
בנוסך יבדוק שמסמך הצוואה ברור ובהיר ולא מותיר מקום למחלוקת אצל היורשים העתידיים.

תוכן עניינים

ירושה -צוואה

בעולם דמיוני שכולו טוב, הורים הולכים לעולמם, מזקנה. הילדים הם יורשים טבעיים לפי עקרונות הצדק את הרכוש שצברו ההורים במהלך החיים המשותפים. הילדים עורכים חלוקה לרכוש, רשימת מלאי, מקבלים הערכת שווי ומחלקים אותו באופן שווה או יחסי לצרכים של כל אחד מהם.
הכל ברוח טובה, בלי מריבות, מבלי להזדקק לשירותיו של עורכי דין, בחיבוק ומתוך כוונה לממש כלשונה את צוואת ההורים למרות שמעולם לא נכתבה כזו צוואה.
אך הדבר יכול לקרות בעולם אחר, לא בזה בו אנו חיים. נדירים המקרים במציאות שלנו שכך מסתדרים הדברים והירושה של ההורים מתחלקת בין הילדים.

במרבית המקרים הסיפור הוא אחר. מורכב. אמוציונלי, נקמני, ומגיע לפתחו של בתי המשפט.
ניתן ללמוד כי כל שתוחלת החיים עולה, וככל שהמשאבים, ההון ונכסים שבידי המשפחה רב יותר, מורכבות העניין גדולה יותר והסכסוכים בין בני המשפחה והיורשים רבים וקשים יותר. לכן ירושות וצוואות הם אחד התחומים המרכזיים ביותר במשפט האזרחי ובדיני המשפחה בפרט.

כבר בשנת 1965 הבין המחוקק את הבעייתיות שבסוגיית הירושה וחוקק את חוק הירושה. במהלך השנים בוצעו בחוק התאמות ושינויים בהתאם לאירועים וההתנהלות הנדרשים.

מהו חוק הירושה?

חוק הירושה התשכ"ה – 1965 מסדיר בין השאר מי הם היורשים ומה הסדר בו תחולק הירושה, זאת במקרים בהם המנוח לא הותיר אחריו צוואה, או שהותיר אחריו צוואה שלא בוצעה.
ירושה  נקבעת עפ"י חוק הירושה אשר קובע 3 שכבות של יורשים לפי סדר קירבתם המשפחתית למנוח.
החוק אינו מתעסק בהיקף נכסיו או באופן החלוקה אלא מתייחס רק לשאלת זהות היורשים ומדרגות חלוקת העיזבון ביניהם.

מי הם היורשים עפ"י דין המקרה ואדם נפטר?

היורשים עפ"י דין היא לכל מי שהינו בחיים בעת פטירת המוריש ואף מי שנולד 300 יום לאחר פטירת המוריש.
ראשית יורש מי שהיו בשעת פטירתו של המוריש בני הזוג.
לאחר מכן סדר הקדימות של היורשים עובר אל ילדיו והצאצאים שלהם, ההורים של המוריש והצאצאים שלהם ולבסוף הורי הוריו של המוריש (הסבים) וצאצאיהם.
אם הנפטר היה אדם ערירי ולא הותיר אחריו יורשים, החוק קובע שהמדינה תהיה זו שתירש אותו.

מי הם הכשרים לרשת?

יש לעשות הפרדה בין היורשים מכח הדין לבין יורשים מכח צוואה.
מכח הדין יכול לרשת קרוב משפחה הקשור בקשר דם עם המוריש. ירושה מכח צוואה אינה מחייבת כי היורש יהיה קרוב משפחה של המוריש.

רשאים לרשת:

  • מי שנולד תוך 300 ימים לאחר מות המוריש
  • קטין ו/או פסול דין
  • ממזר ו/או ילד שנולד מחוץ לנישואין
  • ילד אשר אומץ כדין יורש כפי שיורש ילד ביולוגי
  • אדם המורשע בגרימת מותו של המוריש ברשלנות
  • המעלים צוואות קודמות של המוריש
  • יורש המשמיד בטעות צוואתו של המוריש

פסולים מלרשת:

  • ילד אשר לא אומץ כדין .
  • אדם אשר הורשע כי במתכוון הביא למותו של המוריש ו/או הורשע בהריגה.
  • מי שהורשע בהעלמתה או השמדתה של צוואת המנוח.
  • אדם אשר הורשע בזיוף צוואת המוריש
  • יורש אשר מבקש זכויות בעיזבון מכח צוואה מזוייפת והורשע על כך בדין.

מהו ההליך לבקשת צו ירושה במקרה ואדם נפטר ולא השאיר צוואה?

כאשר יורש רוצה לקבל את ירושת המנוח, הוא צריך להגיש בקשה לרשם לענייני ירושה לקיום צו ירושה.
את הבקשה יש להגיש במחוז המגורים של המנוח.
את הבקשה יש להגיש בשלושה העתקים + טופס המקור (סה"כ ארבעה עותקים) בצירוף המסמכים הבאים:

  • אגרות שוברי תשלום על פי התעריפים הקבועים בתקנות.(יש הפטורים מתשלום).
  • טופס, חתום ומלא, של בקשה לצו ירושה.
  • תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור.
  • הצהרה אשר חתומה על ידי כל היורשים שהם מודעים שנפתחה בקשה לצו ירושה

והיה והאדם הנפטר הינו ערירי ולא הותיר אחריו יורשים, ניהול ירושתו עובר לידי האפוטרופוס הכללי למספר שנים, זאת על מנת לאפשר ליורשים פוטנציאלים לקבל את חלקם בירושה. בתום פרק הזמן הקבוע בחוק העיזבון יעבור לרשות המדינה אז תעשה בהם המדינה שימוש לצורכי חינוך, בריאות, מדע וסעד.

באילו מקרים נדרש ניהול עיזבון?

עפ"י דיני הירושה יש מקרים בהם נדרש ניהול עיזבון, הדבר מתרחש כאשר העיזבון אינו מחולק ליורשים מסיבה כלשהי.
לדוגמא, נדרש למנות מנהל עיזבון כאשר מוגשת בקשה לקיום צוואה לרשם לענייני ירושה, ולאחר מספר ימים קיימת התנגדות לקיום צוואה, קיים צורך לנהל את העיזבון עד שתתברר ההתנגדות לצוואה. על מנת שימונה מנהל עזבון יש להגיש בקשה למינוי מנהל עיזבון. תפקידו של מנהל העיזבון הוא לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים.

ויתור על ירושה:

יורש יכול לוותר על זכויותיו בנכסי העזבון ע"י הגשת תצהיר מאומת ע"י עורך דין כי הוא מבקש להסתלק מהעיזבון.
זאת לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה, או לבית המשפט.
המוותר על חלקו בירושה יכול לעשות זאת רק  לטובת קרוביו של המוריש כלומר בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
ברגע שמתקבלת הבקשה להסתלקות מהעזבון תהיה זו הסתלקות סופית, מוחלטת, ובלתי חוזרת.

אך במידה ומתברר כי תצהיר ההסתלקות נחתם לא מרצונו החופשי של מגיש תצהיר ההסתלקות, כתוצאה מסיבות כמו ניצול, מרמה או עושק,
בית המשפט יאפשר ליורש לחזור בו מהסתלקותו מעיזבון.

מתי נהוג לוותר על ירושה?

סיוע ליורשים אחרים- כאשר מצבו הכלכלי של היורש טוב יותר משל יורשים אחרים.

הסתלקות מירושה לצורך חיסכון במס

חובות המוריש- במצב בו חובות המוריש עולים על סך נכסיו.

התנגדות לצו ירושה

במידה ואדם חש כי צו קיום צוואה או אף הבקשה לצו ירושה פוגע בו במידה מסויימת, הוא רשאי להגיש התנגדות למתן צו הירושה או קיום הצוואה במסגרת המועד שנקבע בחוק.
במקרים בהם יתברר כי אכן קיימת טעות, תהיה אפשרות לתקן את צו קיום הצוואה או צו הירושה.

עריכת הסכם בין היורשים:

במקרה והמוריש השאיר אחריו נכסים רבים הדבר הנכון יהיה לערוך הסכם חלוקת עיזבון ע"י עורך דין העוסק בדיני משפחה כדי להגיע לחלוקה הוגנת וגם כדי להימנע מתשלומי מס מיותרים.
היתרון המרכזי בהסכם בין היורשים הוא שכל עוד מדובר בשינוי חלוקת רכוש המוריש, במידה ומדובר במקרקעין, לא יחויב היורש או במס רכישה בעת העברת הזכות בטאבו.

יש להציג אישור מס למוסד המנהל את רישום הנכסים כתנאי להעברת זכויות על שם היורש או היורש המוסכם בהסכם חלוקת העיזבון.
הסכם חלוקת עיזבון יכלול התייחסות לכלל רכוש העיזבון, לחובותיו ולנכסיו של המנוח לרבות התחייבות הצדדים בקשר לרכוש העזבון בעניין אופן החלוקה, מכירה, העברה ,ניהול וכדומה. בהסכם החלוקה יקבע מה יעשה בכל הנכסים של המנוח.

לתיאור מקרה בנושא צו קיום צוואה