מה חשוב לדעת על שותפות עסקית?

חברות רבות ועסקים בארץ ובעולם מגיעים לא פעם לנקודה, בה הם שוקלים ומקדמים מהלך של שותפות עסקית יחד עם חברות אחרות או עם עסקים אחרים.
ביצוע הליך של שותפות עסקית נחשב להליך מורכב, ובו היבטים משפטיים המחייבים ליווי צמוד של עורך דין מסחרי.

בישראל, נושא השותפויות מוסדר במסגרת פקודת השותפויות – התשל"ה – 1975. בה מוגדרת השותפות על ידי הסכמת החברים בה, והיא מחייבת רישומה באופן מסודר. עם זאת, אי רישומה של השותפות עדיין אינו מבטל את קיומה ואת חוקיותה, כשלנסיבות פועלה יש משמעות ברמה החוקתית והמשפטית.

שותפות מוגבלת

שותפות מוגבלת מהווה שותפות עסקית, אשר בה מוגבלת מידת האחריות אצל חלק מהשותפים. שותפות זו תוגדר כמוגבלת במקרים, בהם לפחות אחד מהשותפים מוגבל בה. בתוך אותה שותפות מוגבלת ניתן למעשה, להגדיר שני סוגים של שותפים.
האחד – שותף כללי שהינו מנהל השותפות, בין אם מדובר על עסק או על קרן, והוא זה המתווה את פעילותה ומנהלה בפועל. אי לכך, לאותו שותף כללי גם האחריות המלאה לכל התחייבות, אותה לקחה על עצמה אותה שותפות.

השותף הנוסף בתוך אותה שותפות מוגבלת, הינו שותף מוגבל. כאן מדובר על שותף, המספק לאותה שותפות גב כלכלי ומימון ובכך מאפשר לה לפעול.
במסגרת שותפות זו נהנה השותף המוגבל מרווחיה, כשמנגד, אחריותו לשותפות שנוצרה היא מוגבלת ככל שזו נכנסה לחובות, והוא יהיה אחראי חלקית, רק לגבי אותו סכום שהשקיע בשותפות.

השותפות המוגבלת מהווה מבנה משפטי המשמש ברוב המקרים את קרנות הון הסיכון הפרטיות, והוא אף מקובל בשותפויות, הנוצרות בין יזמים ומשקיעים, כאשר היזמים מהווים את השותפים הכלליים והמשקיעים את השותפים המוגבלים.

מהי שותפות רגילה?

 בניגוד לשותפות מוגבלת, בשותפות רגילה, המוגדרת גם כשותפות כללית, כלל השותפים אחראיים ונהנים מן הרווחים ומן ההפסדים באותה שותפות שיצרו, כאשר כל שותף אמור לקבל, במסגרת הרווחים, את חלקו היחסי, בהתאם לכובד השקעתו ולהיותו אחראי באותה יחסיות, בנוגע לחובות העומדים בפני אותה שותפות.

הרכב השותפות ורישומה

 נושא הרכב השותפות ורישומה נדון בפרק ב' של פקודת השותפויות – התשל"ה – 1975. בפרק זה קיימים הסייגים וההוראות, הנוגעות להרכב השותפות ולאופן רישומה. בין היתר, מגדירה אותה פקודה, כי מספר השותפים הכלליים בכל שותפות אינו יכול לעלות על עשרים שותפים, אלא אם כן מדובר על שותפות של עורכי דין או רואי חשבון.

בתוך אותה פקודה מגדיר המחוקק, כי שותפות שנוצרה והוקמה עבור ניהול עסק מחויבת ברישום בתוך חודש ימים מהיום שהוקמה, כשעליה לכלול מספר מיידעים הכוללים, בין היתר, את שם השותפות, את מהות העסק שהוקם, את הכתובת הראשית של העסק, את שמות כל השותפים ועוד.

לצד אלו, נדרשים השותפים לדאוג לפרסום השותפות במסגרת רשם השותפויות, לדווח על שינויים בשותפות המוגדרים ככאלו בעלי חובת דיווח, להימנע משימוש בשמות מטעים המכילים את המילים או הביטויים "בערבון מוגבל", "בע"מ", "בנק", "לשכת מסחר" ואף במילים ו/או בביטויים, שיש בהם רמיזה לקשר עם מוסדות המדינה או בפעילות עסקית תחת חסותה.

הוראות ודרישות החוק לרישום השותפות והתנהלותה במסגרת החוק, מחדדת את הצורך של השותפים לפנות כמובן לעורכי דין, להם הידע המקצועי והניסיון בהקמתן של שותפויות עסקיות על כל הרבדים השונים, תוך היכולת לשמור על פעילות שאינה זולגת מהוראות הפקודה והחוק בישראל.

פירוק שותפות

 גם בתהליך של פירוק שותפות הופכים עורכי הדין המסחריים לנכס חשוב ומשמעותי עבור כל צד בפירוק. פירוק שותפות יכול להתבצע במסגרת שלושה תרחישים – פירוק השותפות על ידי השותפים עצמם, פירוקה על ידי בית המשפט, או תהליך של פירוק שותפות במסגרת הליך פשיטת רגל לבקשתו של נושה.

קיימות סיבות רבות ,המביאות להחלטה של פירוק שותפות. אלו יכולות לקרות בכפיפות להסכם השותפות שנחתם, למשל – בתום משימה עסקית שהושגה, במקרים בהם אחד מהשותפים נפטר או פשט רגל, בביצוע מהלכים פליליים או אסורים במסגרת השותפות ואף במקרים בהם שותף מוגבל, למשל, בחלוקת ההון של השותפות שנוצרה מבלי שזו תיחשב כמשיכת השקעתו, כפי שזו נידונה בעבר בפסק דין 814-05,812-05 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

מעוניינים לחבור במסגרת שותפות עסקית או מנגד, להתחיל להליך מסודר של פירוק שותפות? מוזמנים לפנות למשרדנו ונשמח לייעץ לכם בנושא.