יש פעמים וגירושין בין בני זוג נעשים באמצעות עורכי דין, המלווים אותם בתהליך. לא פעם בוחרים בני הזוג בעורך דין גירושין אחד, המוביל אותם לתוך תהליך בריא, הוגן, מכבד ומאוזן.
ואולם, ישנם מקרים ובהם כל בן זוג בוחר בעו"ד, שייצג אותו ואת האינטרסים שלו, כשאותם עורכי דין, משני צידי המתרס, מעודדים את בני הזוג ומובילים אותם לנקודות בהן שניהם יגיעו להסכמות משותפות.
שאיפת המחוקק להוביל להליך גירושין בריא ומהיר מחוץ לכותלי בית המשפט
הרצון והשאיפה, שהליך הגירושין יעשה בדרכי נועם ובאופן המטיב עם כולם, הביאה את המחוקק עצמו להוביל לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014. חוק, אשר מחייב את בני הזוג, המעוניין להגיע לקרב משפטי לשבת לפני כן ולהתדיין על אותם נושאים נפיצים. כך, אותה התדיינות מוקדמות תחסוך מבני הזוג מפחי נפש כבדים והפסדים כספיים בכניסה להליך משפטי לא נעים.
במסגרת החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, מדגיש סעיף 3ב'4 בחוק את חשיבותו ואת משמעותו של עורך הדין בתוך התהליך. אותו סעיף מורה, כי עורך דין מיחידת הסיוע – שלו ידע וניסיון מקצועי בתחום דיני משפחה ובתחום יישוב סכסוכים של חמש שנים לפחות, ייקח חלק באותן פגישות או בחלקן בהתאם לשיקול הדעת של יחידת הסיוע.
השלכות הליך גירושין על התא המשפחתי, הילדים ובני הזוג
באופן טבעי, כל זוג שבחר למסד את הקשר שלהם לכדי נישואין אינו מעלה על דעתו שביום מן הימים תגיע אותה זוגיות לסיומה, ובני הזוג יחליטו במשותף, או כהחלטה של אחד מהם, על פירוק הזוגיות וחיי הנישואין.
כשקורה זה הדבר, מדובר לרוב על סיטואציה רגשית אשר אינה פשוטה עבור רבים מבני הזוג, העשויים לחוש נבגדים ופגועים, ועשויים לחוות אף תחושת אחריות כבדה ומעיקה, על כך שנישואיהם עלו על שרטון.
לתחושות הקשות בעקבות הגירושין יש לא פעם מחיר כבד לכל אחד מבני הזוג. יש פעמים וגברים ונשים שהתגרשו מתקשים להתרגל למצב החדש, כשמצבם הרגשי מקבל ביטוי בתחומי החיים השונים.
לצד כך, זוכים חלק מאותם אנשים לליווי עו"ד שיש ולצד המענה המשפטי שהוא מעניק, הוא אף משמש דמות קרובה, אשר יודע לזהות את המצב הרגשי הרעוע של אותו אדם ודואג לכך שהוא יקבל מעטפת טיפול מקצועית ורגשית מהסביבה הקרובה לו.
לצד ההשלכות הלא פשוטות של בני הזוג המתגרשים, קיימות כמובן השלכות, הנוגעות לתא המשפחתי החדש שייווצר, ובתוכו הילדים המשותפים של בני הזוג.
ההחלטה על גירושין משפיעה השפעה ישירה על אותו תא משפחתי שעומד להשתנות ולבטח על ילדיהם המשותפים כאמור.
עבור הילדים החלטת ההורים להתגרש מהווה רעידת אדמה של ממש ברמה הרגשית. מהרגע, בו יעודכנו הילדים על ההחלטה להתגרש, יצטרכו הם והוריהם להתחיל להתכונן ולהסתגל למצב חדש, אותו לא הכירו, כשלצד הקושי הרגשי וחוסר הביטחון לגבי העתיד, עליהם להיערך לשינויים מהותיים בחייו היום יום שלהם. אלו כוללים לא פעם: מעבר דירה, מעבר למסגרת בית ספרית אחרת וההבנה שחיי היום יום שלהם יעברו לתא משפחתי אחד מצומצם או במקרה של משמורת משותפת מעבר משולב של שני תאים משפחתיים נפרדים.
משמורת על הילדים
לבני זוג שהחליטו על גירושין ולהם ילדים משותפים, נושא המשמורת על הילדים הופך להיות אחד מנושאי הליבה המרכזיים בתוך אותו הליך. נושא משמורת הילדים נסוב תחילה על החלטת בני הזוג, בליווי עורכי דינם: האם הילדים יהיו תחת משמורת מלאה של אחד ההורים או האם יש והדבר הנכון עבורם ועבור ההורים היא ההחלטה על משמורת משותפת.
ההחלטה על משמורת משותפת בין בני הזוג מהווה בעצם חלוקה שווה בין שני ההורים הנוגעת לזמני השהות של הילדים. ברוב המקרים, ההחלטה על משמורת משותפת מגיעה מתוך מקום בריא של הדברות בין שני הצדדים הרואים את טובת ילדיהם, בכך שהרצון הוא ששני ההורים ימשיכו להיות מעורבים בחייהם בצורה שווה.
משמורת משותפת מהווה פתרון האידיאלי עבור הילדים, שכן באופן הזה הם זוכים למעורבות מאוזנת ושווה של שני ההורים בחייהם, וזאת חרף החלטתם להתגרש. לא פעם, אותו הסדר חדש גורם דווקא אז לחיזוק קשרי המשפחה של כל אחד מההורים עם הילדים בשל המצב החדש שנוצר.
במסגרת ההחלטה על משמורת משותפת, מגיעים בני הזוג המתגרשים גם להחלטות ולנגזרות, הנוגעות למרכיבים ונושאים של הסדרי ראייה ומזונות.
ההחלטה על מזונות על בסיס הסדרי הראייה וסוג המשמורת
כפי שהוזכר לעיל, להחלטה של בני הזוג לגבי הסדרי הראייה ולגבי סוג המשמורת תהה השפעה ישירה על המזונות.
בנושא המזונות וההחלטה על משמורת משותפת של ההורים, מהווה פסק דין בע"ם 919/15 פלוני נ' פלונית של בית המשפט העליון, שניתן בסוף 2016, אבן דרך לקביעה כי החובה לתשלום מזונות עבור קטינים בגילאי 6-15 שהוריהם התגרשו יחול על שני ההורים, וזאת על סמך יכולותיהם הכלכליות היחסיות, תוך התבססות רחבה על שכר עבודתם. לצד זאת, מדגיש אותו פסק דין כי התחשבות נוספת בשני הצדדים לגבי גובה המזונות תיקח בחשבון את נטל חלוקת הזמן באותה משמורת משותפת שלקחו על עצמם.
ביטוי שוויוני, אשר הוביל לפסק דין דומה, חל אף שנים קודם במספר מקרים, דוגמת פסק דין תמ"ש 60285-12-12 בבית המשפט המחוזי בחיפה על ידי השופטת יעל וילנר. פסק הדין, בו החליטה אותה שופטת, כי על פי הסדרי הראייה בין שני ההורים, אשר החליטו על משמורת משותפת, ועל בסיס צרכי הילדים וגובה ההכנסה מצד שני ההורים, תהה חלוקת תשלומי המזונות בכל הנוגע להוצאות חינוך ובריאות חריגות, כשעל-60% מההוצאות יהיה אחראי האב ועל -40% מאותן הוצאות על האם.
ליווי צמוד של עורך דין
ישנם בהחלט מקרים של בני זוג, אשר החליטו על גירושין, כשהחלטה זו מגיעה ממקום בו שניהם נמצאים על מסלול של דו שיח בריא והידברות ורצון להטיב האחד עם השני על אף הפרידה, בו הם לא יהיו זקוקים לליווי צמוד של עורכי דין.
מקרים בהם בוחרים בני זוג נשוי על גירושין והם טרם צברו רכוש משותף ואין להם ילדים משותפים, אכן מהווים מקרים בהם הליך הגירושין קצר וקל יותר ובהחלט לא מחייב, מכורח אותה מציאות, ליווי של עורכי דין.
לצד הנאמר ובהתאם למרכיבי הגירושין אשר הוצגו לעיל, ניתן להבין עד כמה חיוני עבור רוב בני הזוג הבוחרים להתגרש, דווקא ליווי של עורכי דין.
לבטח במקרים בהם יש רצון למצוא את דרך המלך באשר לטובת הילדים ואף במקרים מצערים בהם אחד מבני הזוג או אולי שניהם בוחרים להפוך את הליך הגירושין להליך מכוער, רווי יצרים ואגו, ובו יש הצורך באנשי מקצוע מאזנים, אשר ישמרו על האינטרסים של אותו צד.
משרדנו עוסק בתחום הגירושין, ומעניק ללקוחותינו את המעטפת הרחבה ביותר במסגרת הליך גירושין, התייחסות לכלל האספקטים המשפטיים ואף הרגשיים, להם ישנו צורך בהליך מסוג זה.