כל המידע על אפוטרופוס

מהו אפוטרופוס?

אדם שממונה על ידי בית המשפט לנהל את ענייניו של אדם שלא מסוגל לנהל אותם בעצמו. לאפוטרופוס ניתנת סמכות לקבל החלטות עבור אותו אדם.
עם מינוי אפוטרופוס מצטמצמת עצמאותו של האדם פסול הדין ויכולתו לבחור בחירות עצמאיות באופן משמעותי.
לכן, מינוי אפוטרופוס נעשה רק במקרים שאין כל אפשרות אחרת.

עבור מי ממנים אפוטרופוס?

לאדם שבית המשפט מתרשם שיש לו לקות בכושר השיפוט ובהתנהלותו והוא אינו מסוגל לדאוג לצרכיו בכוחות עצמו.
בית המשפט פוסק זאת על בסיס חוות דעת רפואית ותסקיר של עובד סוציאלי.
אם אותו אדם נתן ייפוי כוח בנקודה מסוימת בעברו לאדם כלשהו לטפל בענייניו אם יאבד את יכולתו לטפל בעצמו – יתמנה אותו אדם שנקבע מראש לנהל את ענייניו ולהיות האפוטרופוס שלו.

מהי כשרות משפטית?

"חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"א, 1961"  קובע שכל אדם כשר הן לזכויות והן לחובות מלידתו ועד מותו.
"כשרות משפטית" הוא המונח המשפטי של קביעת החוק הזו.
המילה "כשרות" מפורשת בביטוי זה במובן של יכולת.
אולם, ישנן קבוצות שונות של אנשים שאינם כשרים, כלומר יכולים, לשאת הן בחובות והן בזכויות משום מוגבלותם. הם נחשבים כפסולי דין.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע באופן כללי לאלו אוכלוסיות מוגבלות ימונה אפוטרופוס.
באופן פרטני הקביעה אם אדם מסוים שייך לאחת מהקבוצות הללו תעשה רק באמצעות פסק דין פרטני לאותו מקרה בבית המשפט.

הקבוצות פסולות הדין הן:

– קטין מתחת לגיל 18 אינו רשאי לעשות פעולה משפטית ללא הסכמת הוריו או המבוגרים האחראים עליו.
– אדם בוגר/קשיש שאינו יכול לדאוג לעניינו בשל מחלה, תאונה, נכות או ירידה בתפקודו הקוגניטיבי.

– אדם הסובל ממחלת נפש או מליקוי בשכלו.

– מאושפז בבית חולים שנמצא כי אינו מסוגל להביע דעה לגבי ביצוע הליך רפואי כלשהו בגופו.

– עובר

מי יכול לבקש מינוי אפוטרופוס?

– קרוב משפחה (בן/בת זוג, בן/בת של האדם, אח וכדו'), עו"ד מטעמם או אדם שלא מהמשפחה שמעוניין להתמנות כאפוטרופוס יכולים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה להתמנות לאפוטרופוס.

– תאגיד, כלומר: מוסד, קרן, עמותה וכדו'.

– האפוטרופוס הכללי – בעל תפקיד במשרד המשפטים הממונה על נושא האפוטרופסות.

– נציג משרד הבריאות ונציג גוף המטפל בענייניהם של נפגעי השואה מהוועדה לענייני אפוטרופסות לנפגעי שואה.

סוגי אפוטרופסות

אפוטרופסות כללית (גורפת)  – אפוטרופסות על כל תחומי החיים של פסול הדין, הכוללים בתוכם ענייני גוף, נושאים משפטיים שונים וכל מה שנוגע לרכוש.

אפוטרופסות לגוף – האפוטרופוס אחראי על עניינים אישיים (תעסוקה, מגורים, קבלת זכויות, ביגוד, תזונה) ווכן על נושאים רפואיים (טיפול רפואי, קבלת החלטות רפואיות במצבי חירום).

אפוטרופוסות לרכוש – תפקיד האפוטרופוס לדאוג לרכושו של האדם פסול הדין, דהיינו: לזכויות הכספיות, לניהול חשבון הבנק שלו, תשלום חשבונות, ניהול נכסיו השונים וכדו'.

אפוטרופסות חלקית – אפוטרופסות על תחומי אחריות מסוימים שנקבעו על-ידי בית המשפט ולא על כל ענייניו של האדם הפסול דין.
לדוגמה: אפוטרופסות רק על ענייני רכוש או רק על תחומים רפואיים וגופניים.
אפוטרופסות מסוג זה ניתנת במצב בו האדם המוגבל יכול לנהל חלק מענייניו ולא את כולם.

אפוטרופסות על ילדים – באופן טבעי הורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם עד הגיעם לגיל 18. חובתם על פי חוק היא לדאוג לכל צרכיו של הקטין בכל תחומי חייו.
במקרים מסוימים בית המשפט רשאי לקבוע מינוי אפוטרופוס נוסף לילד חוץ מהוריו הביולוגיים. כמו, למשל, במקרים בהם ההורים אינם מסוגלים או נמנעים למלא את חובתם ההורית, במידה ואחד ההורים נפטר או שנקבע כפסול דין.
בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס בנוסף להורה, אלא אם קיימת סיבה מיוחדת לכך.
תינתן עדיפות לאפוטרופוס מתוך משפחתו של הקטין, אלא אם כן יש מצב שבו לטובת הקטין עדיף למנות לו אפוטרופוס שאינו בן משפחה.

אפוטרופסות לבוגרים עם מוגבלויות – כשילד מגיע לגיל 18 הוא הופך בעיני החוק לבוגר ולבעל אחריות משפטית בלעדית על כל תחומי חייו.
אולם, ילדים עם מוגבלויות מסוגים שונים שמגיעים לגיל 18 לא מסוגלים לקבל החלטות ולדאוג לעצמם. לכן, צריך למנות להם אפוטרופוס חוקי בעל סמכות לדאוג לכל צורכיהם ולפעול למענם ובמקומם.

אפוטרופסות לקשישים – ישנם מצבים בהם קשישים אינם יכולים לנהל את ענייניהם ולקבל החלטות על חייהם, כמו: מתן הסכמה להליכים רפואיים, חתימה על מסמכים משפטיים וכדו'.
למשל במצבים בהם הקשישים הם סיעודיים, תשושי נפש, חולים דמנטיים או חולי אלצהיימר.
במצבים אלו מורה החוק למנות להם אפוטרופוס בעל סמכות חוקית לדאוג לכל צורכיהם, לקבל החלטות עבורם ובמקומם ולפעול למענם בכל תחום. כמו למשל: אשפוז במוסד המתאים למחלתו ולמצבו של הקשיש, קבלת טיפול רפואי, ניהול עניינו הכספיים ואחריות לתשלום עבור הטיפול בו בבית או במוסד.

אם אדם נתן בעודו צלול ובריא ייפוי כוח לאדם אחר שיקבל החלטות עבורו כשלא יוכל לעשות זאת בעצמו, ייפוי הכוח יכול להיכנס במצב כזה לתוקף ויחליף את הצורך במינוי אפוטרופוס.

תהליך הבקשה לאפוטרופסות

בן הזוג, הורה או קרוב משפחה אחר של אדם שאינו יכול לנהל את ענייניו בעצמו יכולים להגיש בקשה למינוי אפוטרופוס עבורו.
ישנם מקרים בהם ניתן למנות לאדם תומך החלטות ולא אפוטרופוס.
במינוי זה עצמאותו של האדם המוגבל וזכותו להחליט על חייו נשמרים באופן חלקי.
כדי להתמנות לאפוטרופוס צריך להגיש בקשה בכתב לבית המשפט לענייני משפחה בעיר מגוריו של האדם עבורו מתבקש מינוי האפוטרופסות.
יש לפרט בבקשה את פרטיו האישיים של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס וכן את פרטיהם של בני משפחתו מדרגה ראשונה ואת עמדתם בנושא זה. יש לצרף את חתימתם  להסכמה למינוי, שבוצעה בפני עורך דין לענייני משפחה, פקיד סעד או מזכירות בית המשפט.
אם ישנם בני משפחה מדרגה ראשונה שאינם מסכימים למינוי ו/או אינם מסכימים לחתום על כתב ההסכמה, יש לרשום את פרטיהם על גבי הטופס.

בבקשה לאפוטרופסות יש לפרט את הנימוקים מדוע קיים צורך למנות אפוטרופוס ובאלו תחומים – רכוש בלבד, גוף בלבד או שניהם – וכן את משך זמן המינוי שמבקשים.
חשוב לפרט בבקשה את עמדתו של האדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס. במידה והוא לא מסוגל להביע את עמדתו יש לנמק מדוע.

אם מגיש הבקשה בחר בעבר אדם מסוים שיתמנה כאפוטרופוס שלו, יש לצרף את הסכמתו הכתובה של אדם זה להתמנות לתפקיד.

לבקשה צריך לצרף תצהיר מאושר על ידי עורך דין/מזכירות בית המשפט, שיאשרו את אמיתות העובדות שנכתבו.
יש לצרף לבקשה גם חוות דעת רפואית מפסיכיאטר, נוירולוג או פסיכוגריאטר, שבה יפורט מצבו של האדם עבורו מתבקש מינוי האפוטרופסות.
כמו כן חייב הרופא לציין אם לדעתו אותו אדם מסוגל או אינו מסוגל באופן מלא או חלקי לדאוג לענייניו, האם הוא מסוגל להביע את רצונו האישי למינוי האפוטרופוס והאם הוא יכול להופיע בבית משפט.

לבקשה עבור אדם עם מוגבלות שכלית יש לצרף מכתב מהוועדה לאבחון מוגבלות שכלית התפתחותית שהוא אינו מסוגל לדאוג לענייניו.
כמו כן יש לצרף לבקשה גם חוות דעת של עובד סוציאלי והערכתו את מידת הצורך במינוי ואת התאמת המבקש לתפקיד האפוטרופוס.
לאחר בדיקת הבקשה ע"י בית המשפט יינתן צו המאשר את מינוי האפוטרופוס.
העתק הצו וההחלטה יועברו לאפוטרופוס הכללי.

מה תפקיד האפוטרופוס?

– לברר את רצונו וצרכיו של האדם, לשמוע את דעתו ולהתייעץ עמו עד כמה שאפשר בכל עניין הנוגע לגופו ולרכושו.

–  לסייע לו ככל האפשר בטיפול בענייניו, לפי מה שנקבע כתחומי סמכותו.

– לפעול במסירות ובנאמנות ותמיד לראות את טובתו של האדם המוגבל ולשמור על כבודו.

– למסור לאדם מידע הנוגע אליו באופן שיובן על ידו

– לפעול מתוך שיתוף פעולה עם בני משפחתו ועם גורמי הטיפול.

האם האפוטרופוס מקבל שכר?

בית המשפט יכול להחליט על תשלום שכר לאפוטרופוס.
את השכר צריך לשלם האדם שלו מונה האפוטרופוס.
גובה השכר ייקבע על ידי בית המשפט.

אם האפוטרופוס מנהל נכס שמניב הכנסה קבועה יכול בית המשפט לקבוע שהאפוטרופוס יקבל שכר ניהול בשיעור של עד 5% מההכנסה.
מעיסקת מקרקעין יכול בית המשפט לקבוע לאפוטרופוס שכר טרחה בשיעור של עד 2% מהרווח.
אם האפוטרופוס הוא תאגיד נקבע שכר טרחה מול האפוטרופוס הכללי.

האם קיים פיקוח על האפוטרופוס?

– על האפוטרופוס מפקח האפוטרופוס הכללי בכל מה שקשור לניהול כספיו ורכושו של האדם פסול הדין.
– על הטיפול הפיזי, הרפואי והקהילתי מפקחים גורמים מטעם משרד הרווחה והרשות המקומית.
– האפוטרופוס חייב להגיש פעם בשנה לאפוטרופוס הכללי דו"ח כספי על מצבו הפיננסי של פסול הדין.
– עובד סוציאלי מפקח על האפוטרופסות של אדם שמתגורר בביתו ויוודא שהאדם פסול הדין אכן מקבל כראוי את כל צרכיו ואת הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו.
העובד הסוציאלי גם אחראי לבדוק שהאפוטרופוס שומר על קשר תכוף עם האדם ומגיע באופן סדיר לבקר אותו.

מתי מסתיימת אפוטרופסות?

– עם שינוי במצבו של האדם פסול הדין, כלומר: אם הוא כבר לא נחשב  פסול דין בעיני החוק ומוכרז כ"כשיר".

– אם הסיבות שבגללן נקבעה האפוטרופסות הפסיקו להתקיים או שמטרת האפוטרופסות הושגה.

– עם מותו של האדם פסול הדין

– עם התפטרות האפוטרופוס. ההתפטרות תקפה רק באישור בית המשפט.

– עם פיטורי האפוטרופוס המתחרשת כשבית המשפט קובע שהוא לא מילא כראוי את תפקידו.