עורך דין גירושין

תהליך הגירושין הינו תהליך מורכב מבחינה משפטית, אך גם מבחינה אמוציונלית, היות שלפירוק המשפחה, ללא קשר לסיבה, ישנן השלכות על חיי בני הזוג ועל ילדיהם. ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין מתחילת ההליך.

ניתן לחלק את תחום הגירושין לשני נדבכים עיקריים:
גירושין בגישור/בהסכמה – תהליך קצר על פי רוב, הבא לידי ביטוי בגיבוש הסכם גירושין בין הצדדים וגירושין  בהליך של יישוב סכסוך, בהתאם להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, תשע"ו 2016.

גירושין בגישור/בהסכמה ומדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין-

כאשר בני הזוג מודעים לכך, כי הדרך הנכונה והטובה ביותר עבור ילדיהם הינה להגיע להסכמות מתואמות ביניהם בדרכי שלום, הם מבקשים לחתום על הסכם גירושין ברצון ובהסכמה חופשית.
זהו הסכם, המסדיר את כל השאלות והעניינים הכרוכים בגירושין.
את ההסכם  מגבשים בני הזוג יחדיו אצל עורך דין לענייני גירושין, ולאחר שהם מבינים את תוכנו, את מהותו ואת התוצאות הנובעות ממנו.
הם חותמים עליו ומבקשים מבית המשפט באמצעות עורך הדין לאשר אותו, על פי חוק יחסי ממון התשל"ג- 1973, ועל פי כל דין ולתת לו תוקף של פסק דין.

הסכם הגירושין מדגיש, בין היתר, את העובדה, כי ההורים של הילדים מהווים האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962,
וככאלה, כל החלטה מהותית, הקשורה לילד חייבת להתקבל על ידי שני ההורים יחדיו.

ההסכמות בהסכם כוללות, בין היתר, את הסעיפים הבאים:

1. משמורת הילדים והסדרי ראייה
2. בריאות הילדים ואחריות ההורה
3. חינוך
4. שיעורים פרטיים לתגבור הלימודים
5. זמני שהות קטינים כולל חגים וחופשות
6. ניוד ונסיעות לחו"ל
7. מזונות ילדים
8. חלוקת רכוש וזכויות סוציאליות וזכויות סוציאליות
9. הוצאות משתנות/חריגות
10. פתרון מחלוקות והעדר תביעותלכל המידע על אפוטרופוס

גירושין בהתאם להליך יישוב סכסוך –

לבית הדין הרבני ישנה סמכות ייחודית לדון בנישואין ובגירושין של יהודים בישראל, אזרחים או תושבים וככלל, מוקנית לו סמכות זו, גם כאשר רק אחד מבני הזוג הוא בעל זיקה לישראל (אזרחות או תושבות).
לבית הדין הרבני סמכות מקבילה לזו של בית משפט לענייני משפחה, הנקנית בהסכמת הצדדים, בענייני מעמד אישי, והכרוך כדין בתביעת גירושין, שהוגשה בפניו (כדוגמת תביעת מזונות).
תביעת מזונות יכולה להגיע לפתחו גם לפי בחירת אישה יהודייה, שרשאית להגיש את תביעתה בפניו או בפני בית המשפט לענייני משפחה.

משרדנו מטפל בכל נושא הגירושין והמעמד האישי, לרבות תביעות הכרוכות בו, בהתאם להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, כאמור. 

המבקש להגיש לערכאה שיפוטית (בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי) תובענה בין בני זוג בנושא נישואין וגירושין יגיש תחילה באמצעות עורך הדין בקשה ליישוב סכסוך.
לאחר מכן, יוזמנו הצדדים לפגישות מהו"ת ביחידות הסיוע, כאשר כל פגישות המהו"ת יתקיימו תוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת ב-15 ימים נוספים ("תקופת עיכוב ההליכים").
בתום 10 ימים, מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע, אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.

בתקופת עיכוב ההליכים, ב-10 הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה, אם ברצונם להמשיך בהליך החלופי, ב-15 הימים, שלאחר תום התקופה האמורה ובכל תקופה נוספת, שהצדדים מסכימים לה בכתב ("תקופת יישוב הסכסוך") – לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין הסכסוך המשפחתי, מלבד החריגים:

• בקשה לסעד דחוף
• בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים
• בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ
• בקשה בעניין מזונות או החזקת ילדים (אלא אם כן הצדדים קבעו הסדרים זמניים בהסכמה)

ככל שהצדדים לא מגיעים להסדר, רשאי הצד שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, להגיש תובענה בעניין הסכסוך המשפחתי תוך 15 ימים מתום תקופת יישוב הסכסוך.
אם לא הוגשה תובענה, כאמור או שהוגשה תובענה רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד שכנגד להגיש תובענה בעניין שלגביו לא הוגשה תובענה.

להלן הנושאים, בהם עוסק משרדנו, במסגרת תובענה בנושא גירושין:

•  משמורת והסדרי ראייה
• זמני שהות של קטינים
• חלוקת רכוש ותביעות רכושיות בין בני זוג
• מזונות (אשה, קטינים) או מדור, לרבות מזונות זמניים
• ניכור הורי
• בקשות שונות במסגרת הליך הגירושין: בקשה לסעד דחוף, בקשה לשמירה על המצב הקיים, צו עיכוב יציאה מהארץ, צווים זמניים וכדומה.
• כתובה

המדריך שלנו בנושא גירושין ופרידה, כפי שפורסם בN12

https://www.mako.co.il/news-law_guide/2024_q1/Article-8b7307f82e7cd81027.htm?partner=lobby